שרשרת המזון של פרילאנס: החוליות המיותרות

פוסט זה מומלץ לקריאה ל: אנשים שמזמינים שירותים דיגיטליים (בעלי עסקים), פרילנסרים עצמאיים בעלי מקצועות דיגיטליים.
אם נוכחתם בביה"ס בשיעורי ביולוגיה אתם בוודאי זוכרים את המושג: שרשרת המזון או מארג מזון. גם אם לא נוכחתם או שזה היה מזמן והספקתם לשכוח – אזכיר:
שרשרת המזון

"יחסי גומלין בין יצורים חיים, כאשר כל אחד ניזון מזה שמתחתיו בשרשרת ומשמש למאכל לזה שמעליו בשרשרת."
ביחסים עסקיים, כאשר הלקוח (בעל עסק ) מזמין מהאיש מקצוע מוצר, נניח חנות וירטואלית וורדפרס – אין שום שרשרת מזון. שניהם – אנשים שווים ושניהם אמורים להרוויח מיחסים האלה. לקוח יקבל מוצר איכותי שיגדיל את רווחי החברה והמתכנת יקבל את התגמול המגיע לו עבור עבודתו. אך לעיתים היחסים הנורמליים הופכים למשהו שמאוד מזכיר את שרשרת המזון: זה קורה כשביחסים לקוח-מתכנת מתערב מתווך.
הבנתם למה אני מתכוון?

אני מדבר על אנשים שמנסים להרוויח על משהו שהם לא מבינים בו ורק רוצים להרוויח כסף.
למשל, תחום האינטרנט: משום מה כל אחד שבנה לעצמו אתר פשוט על מערכת וורדפרס או ג'ומלה והתנסה, למשל, בפרסום ב GOOGLE – נהיה מומחה גדול בענייני האינטרנט.
אבל טיפוס כזה הוא עצלן ולא מעוניין לקחת פרויקטים כדי לבצע אותם לבד ולהתחיל באמת להבין דברים.
הוא לא מוכן לעשות שום דבר בידיו, אלא רוצה לחפש לקוחות ולמצוא מתכנתים עבורם, פרילנסרים, שיעשו עבודה הזו במקומו. בסופו של דבר "מומחים" האלו רק מפסידים. עצבים, לחץ, אי-הבנות מכל הצדדים, וגם הפסדים כספיים וחוסר אימון.
למה זה קורה ומה רע בזה, שאנשים רוצים להרוויח כסף על ה"שידוך" בין לקוח לאיש מקצוע?
מצד אחד אין פה שום דבר רע – פרילנסר מרוויח, לקוח מקבל הזמנה. הכל טוב ויפה על הדף. אבל כאשר מגיעה המציאות, הכל פתאום מסתבך.
בואו נראה כמה מקרים:

שרשרת המזון – מקרה 1

לקוח מבקש לבנות אתר ומסכים לשלם סכום של 3000 ש"ח עבורו. סכום מכובד לעיצוב ותכנות אתר בינוני.
הוא רואה פרסום של איש "שידוכים". אבל במודעה לא רשום שהוא מחפש מישהו לעבודה, אלא רשום שהוא מומחה בעצמו.

אתם יכולים לשאול – מה זה משנה?
משנה מאוד – אני ,למשל, בחיים לא אזמין עבודה מהמתווך.
זה מאד חשוב לי, אם אני מעוניין בביצוע מהיר ואיכותי. אני יודע למי אני משלם ולמי אני בא, אם יש לי טענות.
אז האיש ה"מומחה" הזה לוקח כסף, ומבטיח שבסכום כזה הלקוח יקבל הכל – הוא הולך ממש להגשים את כל חלומותיו. מה עם היעדים? "אל תדאג, תקבל את העבודה כבר…אתמול!" – אומר המתווך בהתלהבותו עם הכסף בידיים.
כאן מתחילה בעייה רצינית ובלתי הפיכה – קודם כל רוב הסרסורים האלו לא יודעים להעריך נכון לא את עלות הפרויקט ולא את הזמן הנדרש לביצוע עבודה.
ולכן הם מחפשים פרילנסרים זמינים מידית , זולים ומנסים "לרוץ" איתם לפרויקט.
תוצאות של הפרויקטים אלה בדרך כלל על בפנים.
למתכנת יש לו"ז צפוף מאוד, דרישות לא ברורות וכל הזמן מגיעים פרטים חדשים, שמוסיפים עוד ועוד עבודה על כתפי פרילנסר. שימו לב, שעל עליית מחיר אף אחד לא מדבר.
לסיכום המקרה:
לקוח לא מרוצה, כי בדרך כלל עבודה נמשכת יותר זמן מהמתוכנן ולא הכל גם ניתן לביצוע.
מתכנת קיבל מחצית מהסכום שנדרש לשלם על עבודה שכזו. גם איש-ביניים קיבל עצבים, חצי מהכסף והיה בלחץ מתמיד.
נראה לי אף אחד לא קיבל כאן סיפוק מהשיתוף הפעולה.

שרשרת המזון – מקרה 2: (יותר אופטימי)

יש בן אדם, שהוא חזק מאוד בשיווק והוא יודע את זה. הוא מתעניין בתחום האינטרנט  מדבר עם האנשים, מחפש לעצמו כמה מתכנתים, גרפיקאי וחותם הסכם:
אני, איש שיווק, מחפש ומוצא לקוחות. אני מקבל חלק מהפרויקט. אני מקשר את המומחה עם לקוח והם עובדים יחד. אין לי שום אחריות על ביצוע עבודה, אין לי התערבות בתהליכחם של הפרויקט. אני יכול להיות חופשי ולהמשיך לחפש פרויקטים.

לקוח מקבל שירות ישירות מהמומחה. מקבל הצעת מחיר והערכת זמן נכונה ויכול לדרוש ביצוע איכותי.
מצד שני, מתכנת מקצועי תמיד יוכל להגיד ללקוח מה אפשרי, מה כדאי לשנות כדי לשפר ביצועים וגם אפילו להוזיל את הפרויקט. אני אישית תמיד מראה ללקוחות שלי נקודות בעיתיות ומציע איך אפשר לפתור את זה בדרך נכונה, זולה ואלגנטית יותר.

בסיטואציה כזו כולם מרוצים – איש שיווק קיבל אחוז שמגיע לו, מתכנת קיבל את התגמול ועשה עבודה טובה. זה מספק תמיד.
לקוח שילם כסף וקיבל מוצר סופי באיכות ובזמן שתאמו את ציפיותיו.

שרשרת המזון מקרה 3: מקרה אבסורדי

אני איש-הביניים. ואני לא אומר על זו ללקוח. לוקח ממנו סכום על עבודה 3000 ש"ח. זמן ביצוע 3 שבועות.
אני מוצא פרילנסר, והוא מבטיח לי שיעשה את העבודה בשבועיים ואני מציע לו 1800 ש"ח.
אבל הוא בעצמו גם איש-קשר, שמחפש פרילנסר. ברגע שהוא מוצא אותו, עובר זמן, כי הוא מציע מחיר עוד יותר נמוך – 900 ש"ח.
מצא מישהו בעוד שלושה ימים ונתן לו את העבודה. הוא מתחיל לבצע ויש לו שאלות. את מי הוא שואל? נכון, את המזמין שלו. ואז נוצרת שרשרת. לפעמים מקבלים תשובה בעוד יום-יומיים. בינתיים כל העבודה עומדת" דום"…
לא קשה להביא תוצאות של פרויקט הנ"ל:
לקוח לא מרוצה, כולם בלחץ.
מצחיק?
כן, מאוד מצחיק, אם את/ה נמצא מחוץ לשרשרת.
בתוך השרשרת – עצוב מאוד, במיוחד ללקוח ולמתכנת.
למי אני כותב את כל זה

1. ללקוחות – תשימו לב, למי אתם נותנים את הפרויקט. תדברו איתו בטלפון. תשאלו אותו שאלות, האם הוא מתכנת או איש-ביניים.
אפילו תכינו כמה שאלות מתחום המקצוע (תשאלו את גוגל ותשאלו. תנסו כמה שיותר טוב להבין מיהו האיש הזה.
2. לפרילנסר – המלצה חמה לא להוריד מחיר " לרצפה".
אפילו אם אתם חושבים שאתם נכנסים לתחום וחושבים שמחיר נמוך יעזור להיתפס "בפתח של הדלת".
על תאמינו להבטחות, שבפרויקט הבא נעבוד במחיר יותר גבוה. הכל – "עבודה בעיניים"
אתם עובדים קשה עכשיו, מעבירים זמן מול המחשב, גם התשלום צריך להיות עכשיו.
לפרילנסרים אני גם ממליץ לשאול את הבן אדם האם הוא איש שיווק או לקוח. בדרך כלל אנשי-ביניים כן אומרים, שיש מזמין והם רק עושים "שידוך". במקרה כזה, תציעו לו לעבוד לפי מקרה 2 הנ"ל ואז כולם יהיו שמחים ומרוצים.
3. לאנשי-הביניים – הצעה חמה – אל תבטיחו, אם אתם לא יודעים. אל תעשו תמחור והערכת זמנים, אם אין לכם מספיק ניסיון.
תתייעצו עם אנשי מקצוע, תקבלו טיפה פחות כסף ברגע הנתון, אבל בגדול תצאו עם רווח הרבה יותר משמעותי.
כל המקרים שתיארתי, הם מקרים שקרו לי בעבר. למדתי הרבה מזה והחלטתי לפרסם את השקפותיי. כמובן ש"שרשרת המזון" היא מטאפורה גסה לדברים שיצא לי להיתקל בהם. אני מאמין בכך שביחסים עסקיים אנשים צריכים לשתף פעולה ולא לנצל אחד את השני. ללקוח מגיע מוצר באיכות גבוהה, למתכנת מגיע תגמול ראוי. גם למתווך אם פעל ביושר וחוכמה מגיעים אחוזים. אם כולם מרוצים – אין שום שרשרת וככה זה צריך להיות.
מאחל לכולם בהצלחה בעסקים.
תודה על תגובות